הֲדָא דְתֵימַר מִשֶּׁיָּצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל עַד שֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל כָּל הָרוֹצֶה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וְלִנְהוֹג כְּחוּמְרֵי בֵית שַׁמַּאי וּכְחוּמְרֵי בֵית הִלֵּל עַל זֶה נֶאֱמַר הַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ. כְּקוּלֵּי אֵילּוּ וָאֵילּוּ נִקְרָא רָשָׁע אֶלָּא אִי כְקוּלֵּי וּכְחוּמְרֵי דְדֵין. אִי כְקוּלֵּי וּכְחוּמְרֵי דְדֵין. הָדֵין דְּתֵימַר עַד שֶׁלֹּא יָצָאת בַּת קוֹל. אֲבָל מִשֶׁיָּצָאת בַּת קוֹל לָעוֹלָם הֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל וְכָל הָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל חַייָב מִיתָה. תַּנִּי יָצָאת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה אֵילּוּ וָאֵילּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים אֲבָל הֲלָכָה כְדִבְרֵי בֵית הִלֵּל. אֵיכַן יָצָאת בַּת קוֹל. רִבִּי בִיבִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בְּיַבְנֶה יָצָאת בַּת קוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
ביבנה. כשהיו סנהדרין קבועין ביבנה:
הדא דתימר. דעבדינן כב''ה משיצא בת קול כדלקמן:
הדין דתימר. להא דאמרן הרוצה להחמיר וכו' או כקולי וכחומרי ב''ש עושה עד שלא יצאת בת קול שהלכה כב''ה לעולם:
תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל דִּבְרֵי תוֹרָה יֵשׁ בָּהֶן אִיסּוּר וְיֵשׁ בָּהֶן הֵיתֵר. יֵשׁ בָּהֶן קוּלִּין וְיֵשׁ בָּהֶן חוּמְרִין. אֲבָל דִּבְרֵי סוֹפְרִין כּוּלָּן חֲמוּרִין הֶן. תֵּדַע לָךְ שְׁהוּא כֵן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן הָאוֹמֵר אֵין תְּפִילִּין לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה פָּטוּר. חָמֵשׁ טוֹטָפוֹת לְהוֹסִיף עַל דִּבְרֵי סוֹפְרִים חַייָב. רִבִּי חֲנַנְיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי אָדָא בְשֵׁם רִבִּי תַנְחוּם בֵּירִבִּי חִייָא חֲמוּרִים דִּבְרֵי זְקֵנִים מִדִּבְרֵי נְבִיאִים 9a דִּכְתִיב אַל תַּטִּפוּ יַטִּיפוּן לֹא יַטִּיפוּ לָאֵלֶּה לֹא יִסַּג כְּלִימוֹת. וּכְתִיב אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר. וְנָבִיא וְזָקֵן לְמִי הֵן דּוֹמִין לַמֶּלֶךְ שֶׁשָּׁלַח ב̇ פַּלְמַטָּרִין שֶׁלּוֹ לִמְדִינָה. עַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב אִם אֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי וְסֵמַנְטֵרִין שֶׁלִּי אַל תַּאֲמִינוּ לוֹ. וְעַל אֶחָד מֵהֶן כָּתַב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַרְאֶה לָכֶם חוֹתָם שֶׁלִּי הֶאֱמִינוּהוּ בְּלא חוֹתָם וְסֵמַנְטֵרִין. כַּךְ בְּנָבִיא כְתִיב וְנָתַן לְךָ אוֹת וּמוֹפֵת. בְּרַם הָכָא עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
יש בהן קולין. כלומר לפעמים תמצא בהן יותר קולא מד''ס שהן חמורין לעולם כדקתני במתני' דסנהדרין ומייתי לקמיה:
דכתיב אל תטיפו יטיפון. מקרא הוא במיכה שהנביא אמרה הם בשם ה' שראוי למנוע מהן דברי נביאות הואיל ואינם משגיחין ומבזין דבריו כמו שאמר אל תטיפו יטיפון לא יטיפו לאלה לא יסג כלימות לפי שאינם חפצים אלא בדברי שקר וכזב כמו שמסיים שם לו איש הלך רוח ושקר כזב אטיף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה ולפיכך צוה השם למנוע דברי נביאות מהם אבל בדברי הזקנים לא מצינו כן אלא אף ע''פ שאינם משגיחים אמרה תורה והגידו לך את דבר המשפט וענש להממרים ואינם שומעין לדבריהם הרי חמורים הם דברי זקינים מדברי נביאים:
פלימנטרין. הבא בשליחות המלך לעשות ולפקח על דבר פרטי נקרא פלימאנטרוס בלשון רומי:
סמנטרין. סימן כתב ואות מהמלך:
ברם הכא ע''פ התורה אשר יורוך. אשר הם אומרים כך ציותה התורה מבלתי אות וסימן תאמין להם:
משנה: בְּשַׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. בָּעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ. אַחַת אֲרוּכָה וְאַחַת קְצָרָה. מָקוֹם שֶׁאָֽמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינוֹ רְשָׁאִי לְקַצֵּר. לְקַצֵּר אֵינוֹ רְשָׁאִי לְהַאֲרִיךְ. לַחֲתוֹם אֵינוֹ רְשָׁאִי שֶׁלֹּא לַחֲתוֹם. שֶׁלֹּא לַחֲתוֹם אֵינוֹ רְשָׁאִי לַחֲתוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
ושלא לחתום. מקום שאמרו שלא לחתום כגון ברכת הפירות וברכת המצות אינו רשאי לחתום:
לחתום. אקצרה קאי דמקום שאמרו לחתום בברוך ולא לפתוח אינו רשאי לשנות שלא לחתום ולפתוח בברוך:
לקצר. שלא לפתוח בברוך או שלא לחתום אינו רשאי להאריך לפתוח בברוך או לחתום:
אינו רשאי לקצר. שלא לפתוח או שלא לחתום:
מקום שאמרו להאריך. לפתוח ולחתום בברוך:
אחת ארוכה ואחת קצרה. אשתים שלפניה קאי בין בשחרית בין בערבית ארוכה היא שפותחת בברוך וחותמת בברוך וזהו יוצר אור וכן מעריב ערבים. קצרה היא אהבה בשחרית ובערבית שחותמת בברוך ואינה פותחת בברוך:
ובערב מברך שתים לפניה. מעריב ערבים ואהבת עולם ושתים לאחריה אמת ואמונה והשכיבנו:
ואחת לאחריה. אמת ויציב:
מתני' בשחר מברך שתים לפניה. יוצר אור ואהבה:
הלכה: רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עַל שֵׁם וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה שֶׁיְּהֵא הַגָּיַת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שָׁוִין. רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עַל שֵׁם שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנִי כָּל הַמְּקַיֵּם שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ כְּאִילּוּ קִיַּם וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כל המקיים שבע ביום הללתיך. וקורא ק''ש עם ברכותיה שלפניה ושלאחריהבשחרית ובערבית:
על שם שבע ביום הללתיך. ר' יהושע בן לוי טעמא דכל הברכות הללו קאמר דשחרית ודערבית:
גמ' שתהא הגיית היום והלילה שוין. ולפיכך תיקנו בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה וג' פרשיות של ק''ש הרי שלש ג''כ ובערבית לחד מ''ד לקמן שאין אומרים כי אם ב' פרשיות של ק''ש תיקנו שתים לפניה ושתים לאחריה ובזה היום והלילה שוין:
שְׁמוּאֵל אָמַר הִשְׁכִּים לְשַׁנּוֹת קוֹדֶם קִרְיַת שְׁמַע צָרִיךְ לְבָרֵךְ. לְאַחַר קִרְיַת שְׁמַע אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אָמַר רִבִּי בָּא וְהוּא שֶׁשִּׁנָּה עַל אָתָר. רִבִּי חוּנָא אָמַר נִרְאִין הַדְּבָרִים מִדְרַשׁ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. הֲלָכוֹת אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בֵּין מִדְרַשׁ בֵּין הֲלָכוֹת צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אָמַר רַב חִייָא בַּר אַשִׁי נְהָגִין הֲוִינָן קוֹמוֹי רַב בֵּין מִדְרַשׁ בֵּין הֲלָכוֹת זְקָקִינָן לְמִבְרְכָה.
Pnei Moshe (non traduit)
צריך לברך. ברכת התורה:
לאחר ק''ש א''צ לברך. שכבר נפטר באהבה רבה:
והוא ששנה על אתר. מיד דהואיל ואין ברכת אהבה רבה נתקנה על התורה אלא דמ''מ פוטרת היא הלכך דוקא אם למד מיד אח''כ:
וּבְשַׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לְמִשְׁמָר הַיּוֹצֵא. מַהוּ בְרָכָה. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ זוּ הִיא הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִטַּע בֵּינֵיכֶם אַחֲוָה וְאַהֲבָה שָׁלוֹם וְרֵעוּת.
אָמַר לָהֶן הַמְּמוּנֶּה בָּֽרְכוּ בְרָכָה אַחַת וְהֵם בֵּירְכוּ. מַה בֵּרְכוּ. רַב מַתָּנָה אָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל זוּ בִּרְכַּת תּוֹרָה. וַהֲלֹא לֹא בֵרְכוּ יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל אָחִיו דְּרִבִּי בְּרֶכְיָה עֲדַיִין לֹא יָֽצְאוּ הַמְּאוֹרוֹת וְתֵימַר יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
מה בירכו וכו'. כמו אמר מר הוא ופריך והלא לא בירכו יוצר המאורו' ומשני ר' שמואל מפני שעדיין לא יצאו המאורות שהיו משכימין מקודם ואיך תימר יוצר המאורות:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בַּר זְבוּדָא בְּדִין הָיָה שֶׁיְּהוּ קוֹרִין פָּרָשַׁת בָּלָק וּבִלְעָם בְּכָל יוֹם וּמִפְּנֵי מַה אֵין קוֹרִין אוֹתָם שֶׁלּא לְהַטְרִיחַ עַל הַצִּיבּוּר. רִבִּי חוּנָה אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָהּ שְׁכִיבָה וְקִימָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן יְצִיאָה וּמַלְכוּת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר מִפְּנֵי שֶׁכְּתוּבָה בַתּוֹרָה בִנְבִיאִים וּבִכְתוּבִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' חונה וכו'. כלומר דמפרשי מפני מה בדין היה לקרות גם לפ' בלק ובלעם:
מפני שכתיב בה שכיבה וקימה. כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו ודמי לבשכבך ובקומך שהקב''ה שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכוב שלוים ושקטים כארי וכלביא ולפיכך היה בדין שיהו קורין ג''כ פרשה זו אי לאו משום טורח צבור:
יציאה ומלכות. יציאת מצרים אל מוציאם ממצרים ומלכות ותרועת מלך בו:
בתורה בנביאים ובכתובים. מחסדי המקום עלינו שלא אבה לשמוע אל עצתם בנביאים עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור ובכתובים בנחמיה ביום ההוא נקרא בספר משה וגו' אשר לא יבא עמוני ומואבי וגו' כי לא קדמו וגו' וישכור עליו את בלעם לקללו ויהפוך אלהינו את הקללה לברכה:
תַּמָּן תַּנִּי אָמַר לָהֶן הַמְּמוּנֶּה בָּֽרְכוּ בְרָכָה אַחַת וְהֵם בֵּירְכוּ. מַה בֵּרְכוּ. רַב מַתָּנָה אָמַר בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל זוּ בִּרְכַּת תּוֹרָה. וְקָֽרְאוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שְׁמַע וְהָיָה אִם שְׁמוֹעַ. וַיֹּאמֶר. רִבִּי אַמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ זֹאת אֹמֶרֶת שֶׁאֵין הַבְּרָכוֹת מְעַכְּבוֹת. אָמַר רִבִּי בָא אִין מִן הֲדָא לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵן הֵן גּוּפָהּ שֶׁל שְׁמַע. דְּרַב מַתָּנָה וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן תְּרַוֵּיהוֹן אָֽמְרִין בְּדִין הֲוָה שֶׁיְּהוּ קוֹרִין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּכָל יוֹם וּמִפְּנֵי מַה אֵין קוֹרִין אוֹתָן מִפְּנֵי טַעֲנַת הַמִּינִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִין אֵלּוּ לְבַד נִיתְּנוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי.
Pnei Moshe (non traduit)
תמן תנינן. פ''ה דתמיד:
זו ברכת תורה. לפי שקורין בעשרת הדברות היו צריכין לברך ברכת התורה בתחילה:
זאת אומרת שאין הברכות של ק''ש מעכבות. שהרי לא בירכו ברכות שלפניה:
אין מן הדא לית ש''מ כלום. דהיינו טעמא שלא היו מברכין ברכות ק''ש משום שקורין בתחילה עשרת הדברות והן הן גופה של קריאת שמע כדלעיל ועל עשרת הדברות לא תיקנו ברכות וברכת התורה כבר בירכו והיינו כדרב מתנה וכו' כלומר שאם היו יכולין לקרות גם בגבולין לעשרת הדברות לא היו צריכין ג''כ לברך ברכות ק''ש אחרי כן שכבר יצאו בקריאת הדברות שנכללו בהן כל ג' פרשיות של ק''ש:
מִפְּנֵי מַה קוֹרִין שְׁתֵּי פַּרְשִׁיּוֹת הַלָּלוּ בְכָל יוֹם. רִבִּי סִימוֹן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בְּהֶן שְׁכִיבָה וְקִימָה. רִבִּי לֵוִי אָמַר מִפְּנֵי שֶׁעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת כְּלוּלִין בָּהֶן. אָנֹכִי י֙י אֱלֹהֶיךָ. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל י֙י אֱלֹהֵינוּ. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אַחֵרִים עַל פָּנָי. י֙י אֶחָד. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם י֙י אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא. וְאָהַבְתָּ אֶת י֙י אֱלֹהֶיךָ. מַאן דְּרָחִים מַלְכָּא לֹא לִישְׁתַּבַּע בִּשְׁמֵיהּ וּמְשַׁקֵּר. זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ. רִבִּי אוֹמֵר זוּ מִצְוַת שַׁבָּת שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה דִּכְתִיב וְאֶת שַׁבַּת קָדְשְׁךָ הוֹדַעְתָּ לָהֶם וּמִצְווֹת וְחוּקִּים וְתוֹרָה צִוִּיתָ וגו' לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִיְמֵי בְנֵיכֶם. לֹא תִרְצַח. וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה. מַאן דְּקָטֵיל מִתְקַטֵּיל. לֹא תִנְאַף. לֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. אָמַר רִבִּי לֵוִי לִיבָּא וְעֵינָא תְּרֵין סִרְסוּרֵי דְחַטָּאָה כְּתִיב תְּנָה 9b בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכָי תִּצֹּרְנָה. אָמַר הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא אִי יְהָבַת לִי לִבָּךְ וְעֵינָךְ אֲנָא יְדַע דְּאַתְּ לִי. לֹא תִגְנֹב. וְאָסַפְתָּ דְגָֽנְךָ וְלֹא דְגָנוֹ שֶׁל חֲבֵרְךָ. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. אֲנִי י֙י אֱלֹהֵיכֶם. וּכְתִיב וַי֙י אֱלֹהִים אֱמֶת. מַהוּ אֱמֶת אָמַר רִבִּי אַבוּן שֶׁהוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. אָמַר רִבִּי לֵוִי אָמַר הַקָּדוֹשּׁ בָּרוּךְ הוּא אִם הֵעַדְתָּ לַחֲבֵירָךְ עֵדוּת שֶׁקֶר מַעֲלֵה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִילּוּ הֵיעַדְתָּ עָלַי שֶׁלֹּא בָרָאתִי שָׁמַיִם וָאָרֶץ. לֹא תַחְמוֹד בֵּית רְעֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזּוֹת בֵּיתֶךָ. בֵּיתֶךָ וְלֹא בֵית חֲבֵירָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
ביתך ולא בית חבירך. ובזה נרמז כל הדבור לא תחמוד שאם חומד לבית חבירו סוף שיחמוד אשתו וכל אשר לו:
וכתיב וה' אלהים אמת. כלומר אחר שיאמר אלהיכם צריך לומר אמת ולא יפסיק כדכתיב וה' אלהים אמת ובכאן נרמז שלא יעיד שקר כ''א אמת כמו שהקב''ה הוא אמת וכדמסיים ר' לוי לקמיה ואיידי דדריש מלת אמת מייתי נמי להאי דר' בון דדריש בפ''ק דסנהדרין הלכה א' על הא דאמר התם חותמו של הקב''ה אמת ומהו אמת. ולמה חותמו אמת א''ר בון שהוא אלהים חיים ומלך עולם ונוטריקון של אמת אלהים מלך תמיד:
כתיב תנה בני לבך לי ועיניך. דריש ועיניך אדלעיל שאם תתן לי לבך ועיניך אז דרכי תצרנה כדמסיים אמר הקב''ה וכו':
כבד את אביך ואת אמך. למען יאריכון ימיך וזהו נרמז בפסוק למען ירבו ימיכם וימי בניכם שאם תקיימו מצוה זו ירבו ימיכם וכן ימי בניכם אם הם יקיימו:
למען תזכרו. ועשיתם את כל מצותי וזו היא מצות שבת כדדריש רבי:
מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. כדמפרש ואזיל דבפסוק ראשון כלולין ב' דברות הראשונות אנכי ולא יהיה לך וכן כולן בכל הג' פרשיות ורובן בב' פרשיות הראשונות הן. והנכון דגרסי' מפני מה קורין ג' פרשיות הללו וכאידך מ''ד:
מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום. שמע והיה אם שמוע שאומרין אותן בבקר ובערב דאלו פ' ויאמר פלוגתא היא לקמן בפרקין אם מזכירין יציאת מצרים בלילות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source